סנפלינג (או גלישת מצוקים בעברית) היא שיטה המשמשת לירידה ממכשולים גבוהים בעזרת חבלים. סנפלינג עושה שימוש במכשיר חיכוך אשר מונע נפילה חופשית ומאפשר גלישה.
העיקרון הפיסיקלי המאפשר גלישה הוא המרת אנרגיה פוטנציאלית (הפרש גובה) לאנרגיית חום באמצעות חבל העובר דרך מכשיר החיכוך.
המילה סנפלינג אינה מילה לועזית אלא ישראלית! זהו שיבוש של שמה של אחת הטבעות המשמשות לסנפלינג. פעולתה של הטבעת, באנגלית: Snap Link, הפכה לסלנג ישראלי אשר נשמע בהיגוי מהיר כמו המילה סנפלינג, ומכאן צמח השם.
אמנם הסנפלינג התפתח כחלק מתחום טיפוס המצוקים, אך כיום הוא תחום בפני עצמו. הגולש מבצע את הגלישה כשהוא יושב בתוך רתמה העשויה מרצועות סיבי ניילון ומחובר למכשיר החיכוך באמצעות טבעת. סנפלינג משמש לירידה ממצוקים וגלישה אל תוך מערות.
עם התפתחות הסנפלינג בעולם פותחו מכשירי החיכוך להגדלת החיכוך עם החבל. מכשירי החיכוך הראשונים התבססו על החלקתו של החבל סביב גוף מתכת כלשהו כגון מוט או צינור. עם הזמן פותח מכשיר החיכוך המכונה "שמינית" (בשל צורתו המזכירה את הספרה 8).
סנפלינג בישראל התפתח בעיקר כפעילות תיירותית. טיול סנפלינג סטנדרטי כולל קבוצה שמגיעה אל מצוק מסוים בארץ בליווי מדריך גלישה מיומן אשר מאבטח את הגולשים כשהם יורדים את המצוק בעזרת חבל.
קיימות טכניקות שונות של סנפלינג:
